מעצב פנים – הצצה פנימה

עם  הזמן  המודעות לגבי עיצוב פנים ככותרת, מתרחבת ותופסת מקום בחיי יום-יום שלנו. אך עדיין לרבים נראה שמקצועו של מעצב פנים אפוף מסתורין.  אם לשפוט את עבודתו של מעצב פנים בתכניות טלוויזיה בנושא שיפוץ דירות, מתקבל רושם שמעצב בוחר צבע לקירות וכריות לספה או תולה כמה הציורים באופן אומנותי, בזה מסתכמת מלאכתו. פשוט. 

תכניות טלוויזיה ל”מהפך” מציגות את המעצב כמעין אשף שהגיע לדירה שדורש שיפוץ או שדרוג קל, נופף בידיו, חיבר מניפת בדים למניפת טפטים – ואז הכל התגלם כאילו בפני עצמו, תרתי משמע, תוך מספר שעות או ימים.

זה נותן לצופים גישה כפולה. חלקם רואים במעצבי פנים שמצאו דרך נפלאה לגבות כסף מאנשים ללא סיבה. זה החלק מהצופים שמשפצים בכוחות עצמם את הדירות או המשרדים, ולא סומכים על מעצבים, ולא מבינים בשביל מה לשלם כסף.

החלק האחר של הצופים מוקסם לחלוטין. ובכל זאת, עבודה כה פשוטה – ואיזה השפעה! וכמה מעניין – ובכל זאת פשוט. וגם משלמים להם כסף בשביל זה? אני רוצה להיות מעצב פנים!

ברצוני להפיג את ההילה המיסטית הזו.
למעשה, משימתו של מעצב היא להפוך את חלומו של הלקוח למציאות יפה, הרמונית ונוחה. וזה בהחלט קסם שדורש עבודה פרוזאית למדי:

מדידות

רישומים

שרטוטים

 פתרונות טכניים

אישורים

תמחיר

מציאת חומרי בניין ודקור

מציאת רהיטים נכונים

עבודה עם צוותי בניה ובעלי מקצוע שונים.

פיקוח וכוי..

עיצוב פנים זה עבודה הדורשת ידע מקצועי, מיומנויות, ניסיון רב ושיפור מתמיד, כמו גם עבודה של שחקן, עיתונאי או זמר. כמובן, משחק במחזה או חשיבה דרך קונספט בעיצוב פנים אינו זהה להעמסת לבנים או חפירת תעלות. אך אין זה אומר שהעבודה הזו קלה ומעוררת רגשות חיוביים במיוחד.

מעצב פנים – מקצוע מאוד יצירתי?

הו כן! יצירתיות זה התחום שלי!! והאמת הכואבת שרגעי היצירתיות בעיצוב פנים הם קצרים יחסית.

כאשר מעצב לומד חלל, פוגש לקוח, מקשיב לדרישותיו נוצר דימוי מסוים של עיצוב אידאלי.  המעצב רואה את התמונה השלמנ והאידאלית בעיני רוחו, זה הקסם של המקצוע.

אך יישומה המלאה של היצירתיות כמעט בלתי אפשרי. יש לקחת בחשבון את הטעמים והסטראוטיפים של הלקוח, את ביצועים בשטח ואפיון החומרים, הארכיטקטורה והבנייה של החלל, מיקום של כול המערכות, והתקציב, וזמני האספקה ונקודות רבות אחרות. מעצב צריך לצייר, לשרטט, לחשב, ליצור מפרטים, לתקשר עם קבלני ביצוע.

זו עבודה רגילה, אין בה יצירתיות, אבל יש בה יכולות מדהימות לראות את הכל כפי ששף רואה את המנה המושלמת שלו לפני ההגשה.

ואם אנו מעריכים שפרויקט אחד נמשך בין שישה חודשים לשנתיים, ובממוצע שנה, היצירתיות נותרה אולי 10%. בשאר הזמן זו עבודה. לפעמים  טכנית  ולפעמים פסיכולוגית. לפעמים קשה מבחינה אינטלקטואלית ולפעמים מתישה פיזית. לעתים העבודה תחת לחץ וגם עצבים, אחראית ורווית בעיות גדולות במקרה של טעות.

תפקידו של מעצב כולל גם לבחור צבעים ולצאת לקניות. בחירת צבע  לקירות זה עניין של שעה אם בדירה יש הרבה חדרים. שיהיה אפילו שעות אם הרבה אנשים ישתתפו בדיון. ואם הצבעים לא היו מושלמים בפעם הראשונה, יתכן שנחזור על דיון זה עוד כמה פעמים. אבל באופן כללי היצירתיות כאן טיפה בים.

אתם תגידו יש טיולי קניות –   לבחירת חומרים, מנורות, ריהוט! הם חלק משמעותי באמת בעבודתו היצירתית של מעצב. מכיוון שקנייה לא לעצמך היא עדיין תענוג, זה לא בשבילך לבחור נעליים, “אתה בא, רואה, מודד, קונה”.

יש לשלב את כל הפריטים אחד עם השני, להתאים לרעיון ולסגנון הפנים, להתאים ללקוח כל פריט, להיות זמין בצבע הרצוי ובסוג הגימור. אבל מה שהכי חשוב והכי קשה זה שהמחיר צריך גם לרצות את הלקוח שלי. זה אפילו לא עניין של האם הוא יכול להרשות זאת לעצמו או לא. לכל אדם יש מושג משלו כמה עולה הדבר הזה או ההוא. ולא משנה עד כמה השקפה זו מבוססת או מנומקת, אם היא תואמת הכנסה או עמדה בחברה. 

ואם טיולי קניות לא מעניקים למעצב או אדריכל הנאה רבה, חלק זה של העבודה יכול להפוך לעבודת פרך אמתית.